העצמה מקצועית, רווחה

והתפתחות אישית במקום העבודה

הנהלה השואפת שהידע המקצועי ישפר את ארגז הכלים, משקיעה בהשתלמויות ומרחיבה סמכויות ואחריות, מאפשרת הבעת דעות והשתתפות בהחלטות הקשורות לעבודתן, מונעת את שחיקתן ויוצרת מחויבות להנגיש מידע, לתת מענה יעיל ומכבד לפונים, בכך מעצימה את העובדות בתחום המזכירות הרפואית.
הנהלה המאפשרת סביבת עבודה עם משמעות, מעצימה את העובדים, מדגישה את תרומתם ומעריכה את עשייתם, מעלה את המוטיבציה למתן שירות אמין ומחזקת את הקשר לערכי הארגון. הבעת אמון מעודדת שיתוף פעולה בין העובדים, ורצון מתמיד לתהליכי שיפור ואיכות בעבודה, המובילים ליעילות ולהישגים מקצועיים של כלל העובדים.
רווחת העובד אינה רק שי לחגים וטיולים לגיבוש, רווחת העובד נוגעת לשמירה על כבודו כאדם מקצועי, הגנה על פרטיותו, ומניעת התעמרות במקום העבודה. החוק מכיר בעובדות כי הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני פוגעות בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו, ובשוויון בין המינים. (חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, סעיף 18(ה), אחרי "הטרדה מינית"). החוק הגדיר אותם כמעשים פליליים המהווים עילה לתביעת נזיקין. כניסתו לתוקף של חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998 ביום כ"ט באלול התשנ"ח, 20 בספטמבר 1998, והתקנות חידדו את תוקפו ואת ההבנה כי הטרדה מינית והתנכלות פוגעות ביחסי העבודה, וברווחת העובדים, ועומדות בניגוד לכללים עולמיים, הגנו הן על העובדים והן על הארגון.

באותה מידה יש לנהוג בנוהל ובתקנות כדי למנוע התעמרות במקום העבודה. כאשר העובד יודע שהחוקים והארגון מגינים עליו, המוטיבציה והאיכות של עבודתו נמצאים בעליה. מחובת הארגון לשמור ולהגן על זכויות עובדיו, לא רק לדרוש ממנו להיות שירותי ואמין, לאפשר מתן סיוע כלכלי במצבי מצוקה, כפי שהותקן סל לעובד בהיותו ב'שבעה' ובמצבים של מצוקה.

 ליישם רכיבי שכר הוגנים ואחידים ביחס למעמד ולתפקידים זהים בארגון. לערוך בקרות על התנהלות הממונים, לא רק על התנהלות העובדים, בקרה היא ערך ביחסי העבודה. חשוב להפיק מהמשאל האנונימי לקחים על הילך הרוח בארגון ולייצר שינויים איכותיים בפועל כולל לקצוב קדנציות של מנהלים. להרחיק מעמדות מפתח בעלי עמדה פוגעים. הכרה בעובדה שקיים מרכיב של ניכור והתעמרות כלפי עובדים, תייצר פתרון ובלימת תופעה זו ובעיקר שליטה באמצעות תקנון מחייב. הכנסת דנה בנושא והוכנה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התש"ף–2019, אך טרם אושרה סופית.
הרפורמה הכלכלית בתחום בריאות הנפש נכנסה לתוקף ביולי 2015 והעבירה את האחריות הכלכלית, לניהול שירותי בריאות הנפש, ממשרד הבריאות לקופות המבטחות. הרפורמה הכלכלית הציבה את כל הנזקקים לשירותי בריאות במעמד אחיד, ללא סייגים, בכללם מטופלים שמחלתם מלווה בסטיגמה.
המגיפה שפרצה באופן פנאדמי לחיי האנושות בשנת 2019, נגיף הקורונה, העצימה את חשיבות התרומה של כל עובד במערכת האנושית, הבנה שנוכחותו המקצועית חיונית להמשך ניהול חיים תקינים, בלטה חשיבותו של כל מקצוע באשר הוא במרקם האנושי, החוליות הרב גוניות תלויות אחת בשנייה באופן חיוני ביותר להמשך תהליכי החיים. תשואות הכפיים יופנו למנהיגים שיכירו בעובדה זו ויאפשרו למשק להתאושש באמצעות פתרונות יעילים, ייזמו שיתופי פעולה בין כל מקבלי ההחלטות והעובדים בפועל, לטובת מקבלי השירות, וימנעו מהמצב הפתאומי להכתיב התנהלות, לפעול כמשק בשעת חירום כאשר איום בריאותי משפיע על כל תחומי החיים.
המניעים לבקשת מידע רפואי
 המשך טיפול רפואי, אצל רופא עצמאי, פרטי או אחר.
·  ניצול זכויות כלכליות, במשרד הביטחון, במוסד לביטוח לאומי, בחברות הביטוח, או קבלת הנחות במוסדות עירוניים וממשלתיים.
·  סקרנות אישית "מה נרשם עלי".
·   בחינת רצף הטיפול וסדר דברים, מאמינים שבתיק הרפואי מרכוז כל המידע כולל מה שהתקבל מגורמים נוספים ומקווים לקבל זאת.
·   להשתמש בתיעוד כראייה - להציג הוכחה בפני גורמים משפטיים, במשטרה או בבית משפט, באמצעות התכנים שנרשמו על ידי המטפל, מצבי התעללות מצד בן משפחה או גורם אחר. (אונס, פגיעה גופנית ועוד)
·   להציג אסמכתה להוכחת תהליך נכות עקב שירות צבאי או פגיעה בעבודה וכו'
·   צורך להוכיח מעורבות בטיפול של בן משפחה, במצבים של ירושה.
·   בירור מהלך המחלה והשפעותיה מחשש לאפקט התורשתי.
·   הרגעה מצפונית, מטרתה לקבל מידע על מצב החולה טרם פטירתו, מהלך המחלה, סיבת הפטירה, ולדעת שעשו הכול למען החולה בעודו חי, והוא קיבל את הטיפול והיחס המגיעים לו.
·   למטרת תביעה של המערכת על רשלנות רפואית, כאשר מוצאים לקונות בטיפול או בתיעודו, מקור להרוויח על חשבון הנפטר.